עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

שלוום, אני קארינה ואני מאשקלון בת 14 :)
אני אוהבת מאוד לרקוד ולשחק(תאטרון) למדתי ריקוד חצי שנה ומישחק שנה וחצי ..
אני אוהבת להקשיב לאנשים, בכל מה שאני יכולה לעזור,כשצריך לתמוך, הרבה אומרים שהעצות שלי טובות ביוחד שמדובר בפגיעה נפשים (כמו הצקות)כי זה משו שאני עברתי ,וכמו בבנים , כל מי שרוצה יכול לפנות אלי אני בכיף יעזור ויקשיב..
אני בחיים לא מורידה את החיוך שלי בגלל אף אחד.. יש לי שתי משפטים לחיים..1.חיים רק פעם אחת 2.הכל בסוף עובר .. עליהם אני נישענת כל החיים .. אני אוהבת את כל המישפטים האלה שמדברים על פגיעות אני אוהבת לקרואה אותם ופשוט להפנים .
אז זהו כל דבר שתרצו לדעת רק תשאלן, אוהבת מואה♥
חברים
Anonymousהחיים הם גיהנום ואת לי האורThat girlTigerLily
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
בנים  (10)
פחדים  (4)
חברה  (3)
חיים  (3)
פחד  (3)
אופנה  (2)
אילת  (2)
חברות  (2)
משפחה  (2)
אבא  (1)
אבא מישפחה  (1)
אהבה  (1)
אנורקסיה  (1)
בית בפר  (1)
בית ספר  (1)
בנים חבר  (1)
בצפר  (1)
בר  (1)
בריאות  (1)
גזענות  (1)
דברים רעים  (1)
דקירות  (1)
הרגשה  (1)
התרדה מינית  (1)
חבר  (1)
טובים  (1)
יופי  (1)
יציאה  (1)
כאב  (1)
כלא  (1)
לימודים  (1)
מבחנים  (1)
מוות  (1)
מחשבה  (1)
מישפחה  (1)
מסיבה  (1)
מריבות  (1)
משטרה  (1)
נשיקה  (1)
סטיגמות  (1)
סיוט  (1)
עבר  (1)
עזרה  (1)
פסיכיאטר  (1)
ריב  (1)
תמיכה  (1)
ארכיון

משפחה

11/10/2013 23:33
קארינה
משפחה
ואיי אני לא יכולה יותר ליסבול את ההרגשה הלא מובנת הזאת..
אני כל היום רק חושבת ואומרת לעצמי 'אני לא אתפלא אם אני לא ישמור על קשר עם אבא שלי בעתיד' אבא שלי בחיים לא קיבלתי ממנו חיבוק,בחיים הוא לא אמר לי שהוא אוהב אותי..מה שהוא יודע לעשות זה לצעוק,לקנות לפעמים,לעשות סצנות של ילד קטן ולא לדבר איתי..ההרגשה שיש לי אבא כזה זה פשוט מטריף אותי למה לא זכיתי לאבא שיאהב אותי וישמח שהוא רואה אותי ולא  שבקושי שלום יגיד לי ויעשה טוב שהוא אומר שלום שאני חוזרת מהבצפר..
נעבור לאמא שלי,אני גם לא מחוברת לאמא שלי ,אין לי שיחות עמוקות איתה בוא נגיד שאין לי שיחות איתה,שאני באה לספר משו אני לא פתוחה איתה אני מרגישה בושה,פאדיחה לספר לה דברים אני מרגישה יותר קרובה לחברות שלי מאשר לאמא שליי,זה גם כואב שאני יודעת שאין תמיכה ,לא מבינים אותי..
מי שקרא את הבלוג שלי יודע שאני מפחדת מהמון דברים וההורים שלי ? לא אכפת להם! הם לא מבינים את זה הם לוקחים את זה כאילו מי ישמע לעלות לבד במעלית וכמה שאני לא יסביר שזה מפחיד אותי לא יבינו אותי .. קשה לחיות במישפחה שלא תומכת בך,לא מפרגנת לך לפעמים,שבקושי יחס יש בבית הזה ..
וזה משפיע עלי הרבה בלימודים,אני אצל פסיכולוג ופסיכיאטר רק שההורים שלי לא יודעים שזה בגללם זה הם חושבים מהדפיקות לב והלחץ שיש לי שלרוב זה בגללם..ההתנהגות שלי משתנה אני מנסה לקבל יחס מבחוץ,אני מתילה להיות אגרסיבית וחסרת סבלנות וכוח ..
אני מרגישה שהחיים שלי נהרסים לאט לאט בשנייה שקורה לי משו טוב אני אומרת לעצמי 'תנצלי את הרגע הזה עוד שנייה הוא יהפוך לרע' וכמובן מכל דבר טוב ישר חוזר לרע..
אחותי ואני פעם היינו רבות ממש הרבה היום אנחנו יותר של  לדבר רק על תביא לי את זה ואת זה שיחות יש לנו פה ושם שזה גם לא עמוק ואין לה כוח לשמוע אותי וסבלנות אליי..
אחי כולו עצבני תמיד וגם נהייה אגרסיבי...
אני רק חולמת להיות אמא בעזרת ה' ולתקן את כל מה שאמא שלי ואבא שלי עשו ולתת לילדים שלי בעזרת ה את מה שלא נתנו לי ..
אני פשוט מפחדת שבעתיד לא תהיה לי תמיכה כי אם אין עכשיו איך היה אחר כך? קשה ליי ואני בוכה פה!
מאיה נוימן
12/10/2013 14:53
הכל יהיה בסדר!! את תגדלי ותעשי מה שאת חושבת לנכון!! ועוד מעט זה ישתנה.. בני אדם משתנים... :-)
בהצלחה! ואני מבטיחה לך.. כולנו פה כדי שתפרקי..
אוהבת מאיה...3>
עופרה דאודי
14/10/2013 14:20
בני אדם אולי משתנים אך אנחנו מתבגרים וזה גורם לנו לעשות את הדברים אחרת מאיך שההורים שלנו גידלו אותנו ,אבל בסוף אנחנו מבינים שאנחנו טועים האם ניסית או שאלת למה הורייך כאלה ??? האם בגלל המצב הכלכלי הם רבים?? או דברים אחרים... את צעירה ואני בטוחה שתעשי את הדברים אחרת אך אלוקים נתן לך להיות אם ההורים להיות בשבילם הם כנראה במצוקה כלשהי וזקוקים לעזרה שאנשים מתנהגים כך משו קורה להם ואיך אני יודעת בגלל שגם אני עברתי את זה בחיים .
השוני פה שאני הבנתי שאני צריכה לעזור לתמוך לדבר ולא להתעלם תגשי אליהם תנסי לדבר איתם מאיפה את יודעת שהורייך לא אוהבים אותך??? תנסי ותעדכני

בהצלחה אוהבת
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: