עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

שלוום, אני קארינה ואני מאשקלון בת 14 :)
אני אוהבת מאוד לרקוד ולשחק(תאטרון) למדתי ריקוד חצי שנה ומישחק שנה וחצי ..
אני אוהבת להקשיב לאנשים, בכל מה שאני יכולה לעזור,כשצריך לתמוך, הרבה אומרים שהעצות שלי טובות ביוחד שמדובר בפגיעה נפשים (כמו הצקות)כי זה משו שאני עברתי ,וכמו בבנים , כל מי שרוצה יכול לפנות אלי אני בכיף יעזור ויקשיב..
אני בחיים לא מורידה את החיוך שלי בגלל אף אחד.. יש לי שתי משפטים לחיים..1.חיים רק פעם אחת 2.הכל בסוף עובר .. עליהם אני נישענת כל החיים .. אני אוהבת את כל המישפטים האלה שמדברים על פגיעות אני אוהבת לקרואה אותם ופשוט להפנים .
אז זהו כל דבר שתרצו לדעת רק תשאלן, אוהבת מואה♥
חברים
Anonymousהחיים הם גיהנום ואת לי האורThat girlTigerLily
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
בנים  (10)
פחדים  (4)
חברה  (3)
חיים  (3)
פחד  (3)
אופנה  (2)
אילת  (2)
חברות  (2)
משפחה  (2)
אבא  (1)
אבא מישפחה  (1)
אהבה  (1)
אנורקסיה  (1)
בית בפר  (1)
בית ספר  (1)
בנים חבר  (1)
בצפר  (1)
בר  (1)
בריאות  (1)
גזענות  (1)
דברים רעים  (1)
דקירות  (1)
הרגשה  (1)
התרדה מינית  (1)
חבר  (1)
טובים  (1)
יופי  (1)
יציאה  (1)
כאב  (1)
כלא  (1)
לימודים  (1)
מבחנים  (1)
מוות  (1)
מחשבה  (1)
מישפחה  (1)
מסיבה  (1)
מריבות  (1)
משטרה  (1)
נשיקה  (1)
סטיגמות  (1)
סיוט  (1)
עבר  (1)
עזרה  (1)
פסיכיאטר  (1)
ריב  (1)
תמיכה  (1)
ארכיון

העבר שלי..

08/08/2013 14:49
קארינה
עבר, מישפחה, חברה, כאב
רציתי להקדיש פוסט אחד ולדבר בו על העבר שלי.. 
נתחיל מהחברה: מכיתה א' אני הייתי סובלת מהצקות היו קוראים לי כיבשה כי השם משפחה שלי דומה לשם כיבשה,היו קוראים לי רוסיה מסריחה שבעצם זאת שאמרה לי את זה ('מלכת הכיתה') הייתה בעצמה רוסיה אבל היא הסתירה את זה, היו קוראים לי שמנה כי הייתי מאוד שמנה, פשוט כל יום הייתי באה ביתה ובוכה,בכיתה ה' החלטי לעבור בצפר ועברתי שם זה לא הפסיק ברור שזה היה פחות אבל עדיין,רוסיה,שמנה,כיבשה, הכל עוד הפעם אבל שם למרות כל הירידות הייתי במרכז הסתובבתי עם ה"מקובלים" שהשם הזה לא מגיע להם בכלל ועם כל אלה וגם אותי החשיבו כאחת כזאת. כיתה ז' עוברים בצפר עולים לחטיבה שם היית בטוחה שזה יפסיק אבל לא למרות שנורדתי יותר מ10 קילו המשיכו לקרוא לי שמנה ברור שפחות אבל עדיין אני הייתי בהלם שלמרות כל הירידות המעמד החברתי שלי היה גבוה,בכיתה ח' זה ירד טיפה הורדתי עןד 10 קילו ולקרת סוף שנה זה הפסיק לגמרי והינה אני עולה לכיתה ט' ילדה חדשה שמקווה שתהיה שנה שמחה :)
מישפחה:זה משו שקצת קשה לי לדבר עליו אבל אני רוצה לפרוק, פעם ההורים שלי היו מרביצים לי ולאחותי לא סתם ככה אבל עדיין היו מרביצים עם חגורה הייתי מפחדת מההורים שלי .איזה ילד מפחד מההורים שלו? זה היו השינים הכי נוראים בחיים שלי עכשיו זה הפסיק אין בקושי אלימות בבית אפילו אפשר להגיד בכלל לא אבל רק להיזכר שפעם כן היה ועוד שהייתי יותר קטנה עושה לי צמרמורת,איך אפשר להרביץ לילד שלך? איך אפשר להרים יד על התינוק שלך? איך אפשר להכאיב לדבר הכי יקר לך ? פשוט לא מבינה את זה כניראה שלא הייתי הדבר הכי יקר להם.
בשכונה: היינו כמה ילדים בשכונה שתמיד יצאנו צחקנו והכל זה היה כמה שנים ואז פשוט כולם התרחקו הרוב עברו דירה והכל הפסיק אני כל כך מתגעגעת לימים שהיינו ביחד צחקנו השתוללנו ישבנו בגשם במיגלשה,הזמנו פיצה,יצאנו ביום השטן פשוט לכיף הזה ,למרות שגם אני עברתי דירה וזהו כבר שום דבר לא יחזור. 
אני שמחה שהעבר שלי הוא העבר שלי שכל זה מאחורי♥
Blue Moon
08/08/2013 14:51
אני כל כך מבינה אותך!
שמחה שהכל כבר עבר לך!
קארינה
08/08/2013 15:27
אני שמחה שיש בנות שמבינות אותי,תודה♥
08/08/2013 14:54
עברת פחות או יותר את מה שאני עברתי, בערך גם עם ההורים.
צחקו עליי, על הבגדים שלי, שאני טום בוי, בעטו בי, קיללו אותי, ניצלו אותי, עד כיתה ח'.
בהצלחה לך:)
קארינה
08/08/2013 15:28
אני שמחה שאת מבינה אותי,ואני שמחה שזה עבר מעלייך תודה♥
08/08/2013 15:13
אני באמת לא מבינה איך הם הרביצו לך ...
קארינה
08/08/2013 15:28
גם אני לא כלכך מבינה אבל הם פשוט הרביצו למזלי כבר לא !
TigerLily
08/08/2013 19:02
את כל כך חזקה ואמיצה..
והכי חשוב, העבר שלך הפך אותך למיוחדת, כי עברת את כל זה בהצלחה(:
♥♥♥♥♥
קארינה
08/08/2013 19:12
את לא מבינה כמה אני מעריכה כל תגובה שלך בפוסט שלי, תודה רבה על הכל וביוחד על החיזוקים♥♥
מאיה נוימן
20/09/2013 16:37
את כל כך מיוחדת...3> זה הדבר היחיד שאני מצליחה לכתוב... את מיוחדת...
מאיה נוימן
20/09/2013 16:37
ותגידי זאת את בתמונת רקע?
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: