אילת עצוב ושמח |
|
ביום ראשון בע"ה אני נוסעת לאילת עם חברה והמשפחה שלה , קצת חופש משיגרה פה ,קצת להנות,חופש מהרעש בבית ..
סיפרתי לאמא ואבא שלי שאני מתכוונת לעשות את הכדור והתגובה הראשונה שלהם הייתה זה חיוך של לעג שאני לא מסוגלת לעשות את הכדור אמא שלי אמרה 'אני רוצה לראות שאת עושה אותו' בקול שהיא בטוחה שאני לא יעשה אבא שלי צחק ואמר שאני לא מסוגלת זה כלכך כואב לראות שלא אומרים לך כל הכבוד את תצליחי ולא תומכים בי שאני הולכת להתגבר על עוד פחד שלי על פחד הגבהים שלי.. אתם לא מבינים כמה אני צריכה את התמיכה עכשיו אבל חבל שהיא לא תבוא!!
אני רוצה לעשות את האבובים אבל הפחד מהמים עד פעם עוצר אותי אמא שליי אמרה שהיא מפחדת שאני יעשה את זה היא אמרה שאני לא יודעת לשחות וכל זה אבל למה לא להגיד תעשי את זה תתגברי אני הרי עם חגורת הצלה אני יצף אבל אם יתמכו בי זה גם יתן לי כוח להתגבר וכן לעשות אני כלכך מקווה שאני יעשה ויתגבר על הפחד שליי:)
זה היה חופשה ל5 ימים ו 4 לילות שאני מקווה להנות כמה שאני רק יכולה..
אז העצב הוא שאין לי תמיכה, השמח הוא שאני הולכת בע"ה להנות ולהשתחרר ♥ |
|
|
|
|
;){kind=link}